עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
טלויזיה
16/10/2017 12:52
חגית הל
כיום המטפל שם לי חיתול כמו לתינוק ואני מרגישה מצחיק. לפי שהיה לי מטפל ניסיתי פעם ללכת לשרותים ולא הסתדר מאז הבנתי שאני צריכה חיתול ועם זה אני מתמודדת.
אני רואה הרבה טלויזיה וחושבת כמה זה היה יכול להיות מתאים לי. אני דומה לאמא וגם לאבא ואם הייתי בריאה הייתי משתמשת ביופי הזה כדי להגיש בטלויזיה וגם לראיין אנשים וגם להפיק תוכניות. כל כך מתאים לי לעבוד בזה. אני יכולה גם להיות מדריכת אומנות לילדים קטנים. כי אני מאוד אוהבת ילדים אבל לא ילדתי אני ילדים. אני לא רוצה לעסוק בגידולם. 
2 תגובות
הסתיו בפתח
03/10/2017 16:05
חגית הל
נראה לי שהסתיו הגיע.  שבוע שעבר היה טיפטוף.  אמרו לי שהרבה נחלים התייבשו בארץ בקיץ.  הטפטוף הזה הרטיב את הנחל היבש ואני מקווה שהרבה גשם ירד.
יש לנו בארץ נחלים כל כך יפים שעושה לי כבוד להיות פה.  יש פה כל כך הרבה מלחמות ואני לא מסכימה להם כי אני אוהבת את ישראל וטיילתי בה הרבה.  אני רוצה שיהיה הרבה שלום כי לדעתי הארץ כל כך יפה ויש פה מהכל.  ים ומדבר ונחלים וצמחיה ועוד.
יש פה חום אנושי טבעי של אנשים.  הייתי בצרפת ואין שם כזה חום.
1 תגובות
שיר שכתבתי ב1994
23/09/2017 17:27
חגית הל
הגשם לא יורד.
השמש לא זורחת.
אין ציפורים בשמים.
הפרחים כמעט מתים.
הכל חשוך.
רוצה שוב למות.
אנשים מלוכלכים.
כל היום ניסיתי לבכות
התאפקתי
ועכשיו הכל מתפרץ.
ונמאס
לא מסוגלת לחיות
עולם סכסכן, כפוי טובה.
והגשם האהוב עלי כל כך,
זה שבוכה גם איתי.
איננו כרגע.
כל הטוב מהול בבלבול.
הציפורים הלכו לישון.
הצרצרים מזדהים איתי.
ואני, אני בוכה.
2 תגובות
אם הייתי בריאה 17/09/2017
20/09/2017 12:22
חגית הל
אם הייתי בריאה, אני מאמינה שהייתי אולי מראיינת בטלויזיה.  ראיתי היום ראיון בטלויזיה וחשבתי שזה 
כל-כך מתאים לי.  מה שבטוח הייתי , בוודאי מפורסמת.
אני, תודה לאל, נראית טוב ויש לי יכולת דיבור.  אבל כיום, יכולת הדיבור נחלש מאוד.  בגלל המחלה הזאת.  
אני לא מבינה מה אלהים רוצה ממני.  טרשת נפוצה, בעיקרון, זו מחלה קלה.  אבל אני קיבלתי אותה מאוד קשה.

אם הייתי בריאה, אולי הייתי מדריכת אומנות כי אני אוהבת אומנות.  אם זה ציור, פיסול או כתיבה, ואפילו אולי
בתחום הבישול.  אמא שלי תמיד אמרה לי שאני מבשלת משהו.  אח של אמא אמר לי שאם אני ארצה לפתוח 
מסעדה, הוא מוכן לעזור לי.  רק שאני אגיד לו.  אהבתי מאוד לבשל כשיכולתי והייתי בריאה.  אבל עכשיו אני לא יכולה.

אם הייתי בריאה, אני חושבת שהייתי מטיילת בהרבה מקומות בעולם.  אני אוהבת לראות מקומות בעולם ובטבע.  
טיילתי בעבר בתאילנד, נפאל, ארה"ב, צרפת ועוד.  ראיתי אומנת בכל מיני מקומות ומאוד אהבתי.  אני לא יכולה יותר לעשות.
2 תגובות
זמרת שאני אוהבת 10/09/2017
20/09/2017 12:12
חגית הל
יש זמרת ישראלית שאני מאוד אוהבת את השירה שלה.  אני מרגישה שהיא שרה על החיים שלי.  
היא שרה על בעלה הקודם שהלחין את כל השירים שלה.  היא שרה על היותה לבד.  יש בשירה
 שלה הרבה ריאליות על הגירושים שעברה ועל הבת שלה, שהיא תמיד תהיה פה לצידה.

אני בכלל לא התחתנתי, אבל, כיף לי לשמוע כזו שירה.  אני מתחברת לקול שלה.  אני לא יכולה לשיר,
ותמיד הייתי זייפנית ולכן אני אוהבת לשמוע כאלה ששרות יפה וברגש.

אני אוהבת שירים רומנטיים למרות שלי עצמי אין שום רומן.
0 תגובות
אם הייתי בריאה היה לי כלב 03/09/2017
05/09/2017 13:44
חגית הל
אם הייתי בריאה, היה לי כלב.  הייתי מבקשת מ "תנו לחיות לחיות" לאמץ כלב.

המטפל שלי אמר שהוא יטייל איתו  אבל, אני לא בוטחת בו ומעדיפה לכן לא לאמץ.  

אני מאוד אוהבת בעלי-חיים.  אמצתי חתולה וזה מספיק לי.  המטפל שלי דואג לה לאוכל ולמים.  לפעמים כשאני במיטה, החתולה קופצת למיטה ועלי ומתפנקת ולי מאוד כיף.  לדעתי לחתולה יש נשמה שמצליחה לקלוט אותי.  אולי היא מודה לי שהכנסתי אותה ואני דואגת לה.

בבנין השכן יש כלב אחד.   אני שומעת אותו נובח ואני אומרת לעצמי הלואי ויכולתי לאמץ גם כלב.  אם רק הייתי בריאה.......

בשבילי, כלב הוא מגיב על כל דבר.  מראה אהבה. הוא מלקק את הפנים של הבעלים.  הייתה לי פעם כלבה.  קראו לה "לוקה":  .  היא הייתה אצלי 10 שנים ובסוף עשיתי לה המתת חסד על ידי וטרינר.  מאז לא היה לי יותר.  והייתי רוצה........
1 תגובות
הקולות שאני שומעת מבחוץ 27/08/2017
05/09/2017 13:38
חגית הל
אני הבנתי שהקולות שאני שומעת, עולים מלמטה.  אני גרה בקומה די גבוהה והבנין, נראה לי, בנוי במקום גבוה, ביחס לסביבה ולכן הקולות שאני שומעת עולים אלי למעלה.  לפעמים אני שומעת ילדים שהולכים או חוזרים מהמקום בו היו.   לפעמים אני שומעת את ההורים שלהם..  לאמהות אין את הקול הבתולי שיש לילדים.  לאבות יש קול מאוד נמוך והוא עדיין עולה למעלה.  לפעמים אני שומעת הרבה צפורים מציצות בקולות שונים.  וגם בונים פה משהו, קרוב לבית, קניון או בית הספר.  אינני יודעת.  ואני שומעת את רעש העבודה. רעש של בנייה.  אולי יום אחד אני אתגעגע לרעשים האלו.

בינתיים כיף לי גם השקט להיות מרוכזת בו.  אני לפעמים מקשיבה לסיפור בדיסק. (אמא שלי רשמה אותי לספריית עוורים)  בעיקר אני אוהבת סיפורים רוחניים.  אני לא רואה הרבה טלוויזיה,  הטלוויזיה לא מעסיקה אותי.  לדעתי, זה רדוד מדי .  אני אוהבת עומק.
3 תגובות
ציורים על הקירות 20/08/2017
21/08/2017 16:04
חגית הל
בדירה שלי, בכל הקירות תלויים ציורים שלי.  פעם יכולתי לצייר בעזרת מכחול כל ציור שאני רואה.  היום אני יכולה לצייר רק בזרת הפה וזה לא אותו דבר.  אני לא יכולה להשתולל עם הצבע כמו פעם ולא כל ציור אני יכולה לצייר.  אמרו לי שאני מוכשרת וגם בעזרת הפה אני אצייר ציורים יפים.  אבל זה עדיין לא יהיה אותו דבר.  כמה הייתי רוצה.  אבל אלוהים החליט אחרת. 
כל ציור שאני רואה מזכיר לי איפה הייתי ולמה ציירתי את אותו ציור.  למשל הציור שמעל המיטה "התוכי" .  ציירתי תוכי.  זה היה בטיפול באומנות בתל השומר.  הרבה ציורים ציירתי שם, תוך כדי טיפול.  אני רואה לפעמים את המטפלת ונזכרת.  "איזה כיף היה לי שם אז!"  נתתי לה את הספר שכתבתי והיא אמרה לי שהיא אהבה אותו מאוד.  והיא נזכרה בציורים שציירתי אצלה.  עברו מאז 19 שנים.
אני עדיין מתמודדת.  אין מה לעשות.  הלוואי שיום אחד ימצאו תרופה שאוכל לחזור ללכת.  הייתי רוצה גם לכתוב לבדי אבל אני לא יכולה.  אני כותבת בלוג על כל המצב שלי.


4 תגובות
ערב שאחותי אירגנה בט"ו באב 13/08/2017
21/08/2017 15:55
חגית הל
הלכתי לאחותי בערב שהיא אירגנה.  וסתרה לי המחלה בפרצוף.  כל האחים שלי הגיעו ולא יכולתי לדבר איתם.  הסבירה לי פעם הפיזיוטרפיסטית כי כאשר אני יושבת על כסא הגלגלים, כל השרירים של הגוף נופלים כי הם רפויים.  בגלל שאני שוכבת כל היום ולא עושה שום ספורט.  הוספתי ואמרתי לה שגם בעבר לא עשיתי ספורט.  הספורט היחיד שעשיתי קשור בידיים - בכתיבה וציור.  עכשיו אני מבינה כמה חשוב לעשות ספורט וממליצה לכולם להתמיד ולעשות
באתי הבייתה מהמפגש מבואסת ואני אבקש שלהבא שיבואו אלי כדי שאוכל לדבר יותר כשאני שוכבת על המיטה.  וזה יהיה יותר נחמד.  אחי בא אלי למחרת עם אשתו ודיברנו ואז הוא הבין שאני מדברת יותר טוב כשאני במיטה.  דיברנו על הבת שלהם שנסעה לאמריקה ללמוד ולהדריך שם.  יכולתי לדבר והרגשתי שמבינים אותי.  אני רוצה להזכיר שאחי הוא חרדי ואשתו הקריאה לאחי את הספר השני שכתבתי (שעדיין לא יצא לאור)

 אני מרגישה איך המחלה מתדרדרת.  ידעתי שזה יקרה אך קשה לעכל את זה.
2 תגובות
רציתי לבד 2/8/2017
21/08/2017 15:45
חגית הל
אני רציתי לבד.  לא חשבתי על זוגיות כי לא רציתי ילדים.  כשאין ילדים אין זוגיות ולא לגמרי חשבתי על זה.  מאוד בא לי שיבוא מישהו לפעמים רק בשביל האינטימיות.  אני אשמח להכיר אותו.  אני רוצה מאוד להוסיף, שיש לי טרשת נפוצה.  רוב היום אני שוכבת על מיטה ומקווננת.  ככה אני יכלה רק לשבת ולא לעמוד וללכת כמו פעם.  הייתי רוצה מאוד לעמוד וללכת כמו פעם.
מאמינה שהייתי עושה מלא דברים.  כל הבית שלי מלא בציורים שפעם ציירתי בידיים באופן רגיל.  נורא כיף להזכר בכל ציור.  הכל מזכיר לי מה היה באותו ציור .
בערך בגיל 20 התחיל איתי מישהו.  הייתי מאוד מאוהבת בו ונסעתי אתו גם לתאילנד.  עשינו שם "טרק" של 10 ימים.  הורדתי 10 קילו מהמשקל.  מישהו שאל אותי אם הורדתי קילו ביום?!  אני אומרת שכנראה שכך היה.  במשך הטיול הוא דיבר על ילדים אבל אנ י לא רציתי.  אבל לא אמרתי לו כלום ובזה לא הייתי בסדר.  אני יודעת שכיום הוא נשוי ויש לו ילדים.  לא יודעת כמה.  היום אין לי שום קשר איתו.  הייתי רוצה לדבר איתו רק כדי להגיד לו שהמחלה בהחלט החמירה.

1 תגובות
« הקודם 1 2 3 4 5 6 7 8 9 ... 18 19 הבא »