הכל היה נראה לי ברור כל כך.
כשיצאתי מהרחם של אמא שלי בריאה זה לא כל כך ברור,יש כאלה שלא יוצאים משם וזה עוד משהו להודות עליו.
אני מבינה שאחרי כמה שנים חליתי אבל גם בזה אפשר למצוא את הטוב.חתיכת שיעור אני עוברת.
זה שיש לי מטפל כל כך דואג וכל כך איכפת לו,זה לא מובן מאליו.
אני שואלת,למה מי אני?שירצה להיות איתי 24 שעות ביממה ובחודש וחצי כשנסע לבקר את אשתו והבת שלו,עברתי שיעור רציני.
זה שאני נושמת,זה שיש לי משפחה כל כך דואגת,זה שיש לי חברים שכל כך איכפת להם,שיש לי אווטו לרשותי,אוכל וזה שאני יכולה לאכול דרך הפה,זה שאני שומעת הכל,אולי אני לא רואה טוב אבל מסתדרת עם העיניים,זה שאני יכולה לעזור לאנשים בכך שאני מעבירה הרצאות בפני אנשים על נכים כמוני, אוספת בגדים יד שניה לתרומות ,זה שאני יכולה להעריך את כל זה הכל לא מובן מאליו והתמזל מזלי שיש עוד ועוד..
אני ממליצה גם לכם להתבונן מסביב ולראות את הטוב שיש לכם (: