אני מרגישה שיש אלוהים

כי בשבוע שעבר היו שרפות בכל מיני מקומות ואף אחד לא נפצע.

אני שואלת את עצמי למה הוא לא פה בשבילי.

זו נראת לי , מחשבה  של בן אדם חרדי.

אני מאוד מאמינה. אבל לא לבושה כמו חרדית.

זה ההבדל היחידי וזו לדעתי גם חוסר הצניעות! הם מאוד דואגים לצניעות.

לדעתי זה הפוך. כי הם יותר בולטים בלבושם. גם אם אהיה עם גופיה,לא יסתכלו עלי באופן מיוחד. זה פחות זועק בשוני.

  אלוהים עולה לי על העצבים, כי אני לא מבינה אותו. והוא כל כך לא פה לעזור לי.

אני מרבה לדבר איתו ואני לא מרגישה שהוא מגיב.

לפעמים אני מבקשת לא לקום בבוקר. והוא רוצה שאני אשאר בחיים.

  יש לי משפחה מדהימה. גם לזה הוא דאג.

אנשים מקסימים מקיפים אותי ועל כך אני מודה לו.

במחלה הם פה בשבילי

כשהייתי קטנה רבתי אתם הרבה. הם רצו שאהיה דתיה ולא הסכמתי.

אבל עכשיו הם עושים הכל בשבילי.

אני מרגישה שיש לי הורים מדהימים.

זה ודאי לא מובן מאליו.

  אלוהים מה הקטע שלך?

כשאני עומדת אני נראית יותר טוב, והכל מסתדר בגוף

עכשיו אני שוכבת כל הזמן ודי נמאס לי

אני לא מבינה מה אתה רוצה ממני?

אני חושבת ששאלות כאלה יכולות להיות רק לחרדי.

אני מבקשת להיות בריאה . לפחות לעמוד על הרגליים.

  היום חשבתי שאני לא אוהבת שאומרים לי מה לעשות. זה לא שונה מפעם. אף פעם לא אהבתי שאומרים לי מה לעשות.

וזה שאומרים לי מה לעשות יש הרבה בדת.

כשאומרים לי מה לאכול, גם זה מרגיז אותי

לא הקשבתי להורי בנושא הדתי ואכלתי מה שבא לי, ואיך שבא לי. 

קוראים לי מורדת.וזה עושה את העבודה.

  אלוהים עד עכשיו דיברתי אליך, עכשיו אני כותבת לך. אולי אתה פנוי לשמוע אותי, 

אולי לקרוא את הכתוב ,

תוכל לעשות זאת בזמנך החופשי!