אני לא מבינה אותו. הוא גרם לי לחלות בטרשת נפוצה! טרשת נפוצה אמורה להיות מחלה די קלה אבל לי הוא נתן אותה בצורה הכי קשה שאפשר. מצד שני הוא נתן לי כישרון לאומנות. ציירתי מאז שאני ילדה. היום למדתי לצייר בעזרת הפה אבל זה לא אותו הדבר בשבילי. אז אני כותבת וזה לא שאני עושה את זה בעצמי. אני לא יכולה. אני מכתיבה את מה שאני מרגישה וזה מה שאני יכולה לעשות. הכתביה גורמת לי להתרוקן נפשית וזה נעים מאוד. אני כותבת על החיים שלי ועל המחשבות שמעסיקות אותי. הוא לא נותן לי להבריא.
מה הקטע שלו?!
אני לא מבינה. אולי יש למישהו מה להגיד בענין?
;){kind=link}