עקשנות ואופטימיות |
|
ההורים שלי אומרים שאני מזכירה את האמהות שלהם. אמא אומרת שאני מדברת כמו אמא שלה. שאני עקשנית ואופטימית. ככה הייתה סבתא, אמא של אמא. אמא סיפרה לי שאמא שלה אמרה לה שלא יקרה לה שום דבר. היא הייתה ניצולת שואה. היא יצאה מהשואה חיה - עכשיו כבר לא יכול לקרות לה כלום.
אני מזכירה את סבתא שלי באופטימיות ובעקשנות שלי. איזה כבוד!
העקשנות עוברת בין הדורות. אמא שלי מאוד מאוד עקשנית. היא אומרת שאח שלה יותר עקשן ממנה. אח שלי מאוד עקשן. להזכיר לכם הוא חרידי והוא חי טוב מאוד. שמעתי אותו אומר לאחד הילדים "אתה תעשה כי אני אמרתי לך לעשות". אני לא אוהבת שאומרים את זה. שמחליטים לילד. הוא עשה כי אין בריריה.
אבא שלי אומר לי שיש לי את העיניים של אמא שלו. איזה כבוד לי. איזה כיף לי. הסבתות כבר מתו אבל אני מזכירה להם אותן. איזה כיף לי. |
|
|
|
|
 | איזו אלופה את חגית !! בלוג מקסים ! |
|
 | אני אוהבת אותך שירלי. איזה כיף שיש לי חברות כאלה. נשיקות |
|
| את חגית ורק חגית שזה גדול בפני עצמו אבל זה נכון בארבה תרונות חיוביות את מזכירה לנו האמאות , יפה לנו, Bravo |
|
|
| העקשנות שלך הובילה אותך למי שאת היום- על אף המחלה- יוצרת, ועושה ופועלת! גאה בך ואוהבת אותך |
|
| ולא מוכנה לוותר! תודה על התגובה. נשיקות |
|
;){kind=link}