ומה אני רוצה להגיד דרך הציור.
בישלתי, הרבה, בהזדמנויות שונות. אח של אמא שלי אמר לי שאם אני רוצה לפתוח מסעדה (כי אמא שלי סיפרה לו
איזו בשלנית טובה אני) שאגיד לו. כי הוא רוצה לעזור לי כלכלית.
אני יודעת היום, שזה כבר לא יקרה כי המחלה החמירה. פעם, גם אפיתי עוגות ומכרתי אותן - עוגות גזר, שוקולד, תמרים ועוד....
אני אוהבת לפגוש אנשים בלי תכנון. דרך המכירה יכולתי לפגוש אנשים מעניינים.
אין תרופה למחלה שלי. אני מקוה שתהיה יום אחד, ושימצאו תרופה בקרוב. ואז אני אוכל ללכת וכל החיים שלי ישתנו.
היום אני או רואה טלוויזיה או מקשיבה לסיפור.
פעם אכלתי הרבה ממה שבישלתי. היום אני אוכלת בלית ברירה את מה שהמטפל מכין לי. בעיקר אני אוכלת ירקות,
לפעמים פירות או תפוחי אדמה קצת מרוסקים. לפעמים למנה אחרונה גלידה.
אני מתגעגעת ליכולת שלי לבשל. יש בי את הצורך ליצור גם באוכל גם בציור.
;){kind=link}