אני מרגישה שאלוהים לא פה בשבילי. אני חולה יפה מאוד ואלוהים לא עוזר לי עם המחלה הזאתוזה די נמאס לי. לפחות הייתי הולכת או עומדת על הרגליים. היום בשביל לעמוד אני צריכה לנסוע ליד- שרה, לשכב על מיטה מיוחדת, קושרים אותי טוב שלא אפול וזה מעצבן. אבל זה מה יש. אני מתפללת במילים שלי, לא מסכימה עם תפילה שמישהו אחר כתב. אני אומרת תודה במילים שלי. על אוכל ונוף ודברים שאני אוהבת לעשות ולפעמים אני אומרת לאלוהים- "נמאס לי מהמחלה הזאת !" אבל לא מרגישה שהוא פה.
בחרתי לי חיים אחרים. אין לי זוגיות וטוב לי. אין לי ילדים. אני אוהבת את האחיינים שלי וטוב לי ככה. עד שאלהים יתן לי בריאות...אבל, יאלה, אני כבר בת ואיל לי כבר סבלנות.
;){kind=link}